שיניים כלואות
יש מצבים בהם שן לא מצליחה לבקוע למקומה בקשת השיניים ונשארת כלואה בחניכיים.
יש מספר סיבות עיקריות לכליאה של שיניים:
1. כליאה עקב צפיפות בקשת השיניים: המקום לבקיעת השן הצטמצם ואין לה מקום לבקוע. אם הצפיפות קלה-בינונית השן תבקע לעמדה לא נכונה ובצפיפות קשה יותר השן תישאר כלואה בחניכיים.
וכתוצאה יישארו כלואות בחניכיים במיקום לא נכון. מצב כזה אופייני בעיקר לניבים עליונים להם מסלול בקיעה ארוך מאד (כליאה כזו קיימת גם בשיניים אחרות בשכיחות נמוכה יותר). שכיחות כליאה של ניב עליון באוכלוסיה 1%-3%. התופעה נפוצה יותר בבנות.
2. חסימה במסלול הבקיעה: למשל שן עודפת באזור, חוסר ספיגה של שורש שן החלב.
3. מסלול בקיעה שגוי: שן קבועה מתחילה את התפתחותה בעומק החניכיים ועם הזמן מתחילה לבקוע. שיניים שלהן מסלול בקיעה ארוך עלולות "לטעות" וכתוצאה יישארו כלואות בחניכיים במיקום לא נכון. מצב כזה אופייני בעיקר לניבים עליונים להם מסלול בקיעה ארוך מאד (כליאה כזו קיימת גם בשיניים אחרות בשכיחות נמוכה יותר). שכיחות כליאה של ניב עליון באוכלוסיה 1%-3%. התופעה נפוצה יותר בבנות.
הטיפול בשיניים כלואות:
תוכנית הטיפול נקבעת לפי הגורם לכליאת השן.
1. אם הגורם הוא צפיפות, מספיק בד"כ לפנות מקום לבקיעת השן וזו תבקע באופן ספונטני.
2. כליאה עקב חסימה מטופלת על ידי סילוק הגורם החוסם את בקיעת השן ובמקרים רבים השן תמשיך לבקוע באופן ספונטני.
3. אם הסיבה היא כליאה עקב טעות במסלול הבקיעה יש לחשוף את השן הכלואה בחניכיים באמצעים כירורגים. לפעמים חשיפת השן לבדה מספיקה כדי לכוון מחדש את מסלול הבקיעה, לפעמים דרוש להדביק מכשור אורתודונטי אל השן הכלואה בזמן החשיפה ולמשוך אותה באופן אקטיבי אל המכשור האורתודונטי שנמצא על שיניים. לסרטון המדגים טיפול כזה לחץ כאן. אם השן הכלואה סטתה מהמסלול ונוצר מגע בינה לשורשים של שיניים קבועות סמוכות, השן הכלואה עלולה לגרום לספיגה של שורשים אלה ראה צילום רנטגן.
סיכויי ההצלחה בטיפול:
הטיפול מסתמך על ההנחה שהשן הכלואה לא איבדה את פוטנציאל הבקיעה שלה. סיכוי ההצלחה בטיפול בשיניים כלואות הוא גבוה מאד בגיל צעיר (מעל 90% בגילאי העשרה) והולך ויורד עם השנים (בסביבות 50% מעל גיל 30). הסיבה היא שעם הזמן השן עלולה לעבור איחוי לעצם בחניכיים ובמקרה כזה אובד פוטנציאל הבקיעה של השן. לכן עדיף להבקיע שיניים כלואות בגיל צעיר יותר.
